פסק-דין בתיק ת"ק 008363/03

1.       התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה בגין דמי שכירות והוצאות שימוש בדירה (להלן: " הדירה") אותה שכרה מהתובעים לתקופה שמיום 1/7/02 ועד ליום 30/6/03.

 הנתבעת, עפ"י הנטען בכתב התביעה, שכרה את הדירה ביחד ולחוד עם אחר - (להלן:"פרידלר").

          התובעים הגישו תביעה ע"ס של 17,800 ש"ח וזאת לאחר שלטענתם יתרת חובה של הנתבעת הסתכמה, נכון למועד הגשת התביעה המקורית,

בסכום של 22,139 ש"ח.

           לטענת התובעים, יתרת החוב הנ"ל הינה לאחר ניכוי הסך של 13,248 ש"ח ששולם ע"י הנתבעת ע"ח כלל חובה.

2.       הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו דחתה את טענות התובעים.

מסתבר כי התובעים ביקשו, זמן מה קודם להגשת תביעה זו, להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בפ"ת וזאת כנגד הנתבעת ואמה שערבה, להתחייבויותיה. מזכירות ביהמ"ש בפ"ת סירבה לקבל את התביעה בשל העדר סמכות מקומית (להלן: "תביעת פ"ת").

עיון בתביעת פ"ת מעלה כי לטענת התובעים, שלמה הנתבעת ע"ח חובה סך של 2,800 ש"ח בלבד ולא 13,248 ש"ח כפי שנטען על ידם בכתב התביעה שהוגש בתיק שבפני. כן מסתבר כי חוב הנתבעת, (טרם ניכוי התשלומים ששולמו על ידה וע"י פרידלר), עמד בתביעת פ"ת ע"ס של 35,487 ש"ח ואילו בתביעה שהוגשה בפני עמד החוב ע"ס 36,289 ש"ח וזאת בלא שניתן כל הסבר .

משהתובעים לא יכלו להגיש את  תביעת פ"ת, הם שלחו  לנתבעת את טיוטת כתב תביעת פ"ת וזאת כדרישה לתשלום. רק לאחר דין ודברים ארוך שהתנהל בין הצדדים, בסיועו של מר יהודה צפניק מנכ"ל עמותת "בראשית" המסייעת למשפחות במצוקה, אשרו התובעים כי הנתבעת שלמה ע"ח חובה סך של 13,248 ש"ח ולא 2,800 ש"ח בלבד, כפי שנטען על ידם בתביעת פ"ת.

כן הסתבר, כי בעוד אשר בתביעת פ"ת בוצעה הפרדה בין חובו של פרידלר לבין חובה של הנתבעת - לא צויין הדבר בתביעה שבפני והנתבעת נדרשה לשאת לבדה בכל יתרת החוב.

התובעים לא צרפו לכתבי תביעתם את העתקי חוזי השכירות שנחתמו עם פרידלר והנתבעת.

3.       בדיון שהתקיים בפני ביום 25/11/03 עלו תהיות באשר ליחסים שבין הצדדים בינם לבין עצמם ובינם לבין פרידלר. כן לא היה ברור כמה אכן שלמה  הנתבעת.

בדיון הנ"ל הסתבר כי חוזי השכירות שנחתמו בין התובעים לנתבעת ובין התובעים לפרידלר לא נמסרו לידי הנתבעת לאחר שנחתמו ע"י הצדדים. לטענת התובעים חוזי השכירות, או שמא תאמר חוזה השכירות אבד/ו. אין זה ברור האם  הנתבעת ופרידלר הוחתמו על אותו חוזה שכירות, או על שני חוזים נפרדים .עובדה זו היתה בידי התובעים בלבד והם לא נתנו לה כל מענה.

          באותו דיון הסתבר כי לאחר הגשת התביעה שבנדון שילם פרידלר סך של 13,000 ש"ח וזאת בנוסף לסך כולל של 3,216 ש"ח ששולם על ידיו קודם לכן.

          בעקבות זאת, הוריתי לתובעים בסופו של הדיון הנ"ל, להגיש כתב תביעה מתוקן ולצרף לו את כל המסמכים הרלבנטיים.

4.       לכתב התביעה המתוקן צורף נוסח חוזה שכירות בלתי חתום, אשר לטענת התובעים נחתם בינם לבין הנתבעת ופרידלר.

          גם הפעם, בניגוד לתביעת פ"ת, לא הפרידו התובעים בין חוב פרידלר לחוב הנתבעת. התובעים העמידו את סה"כ החוב ע"ס 36,289 ש"ח (במקום הסך של 35,487 ש"ח כפי שצוין בתביעת פ"ת), ניכו את  הסך של 13,248 ש"ח ששולם ע"י הנתבעת ואת הסך של 16,216 ש"ח ששולם ע"י פרידלר. יתרת קרן החוב לפני ניכוי התשלומים הועמדה ע"ס 19,825 ש"ח.

          במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15/2/04, טענה הנתבעת כי שלמה  לתובעים סך של 600 ש"ח וזאת באמצעות המתווך, וכן סכומים נוספים שהופקדו במזומן לחשבון הבנק של התובעים.

          התובעים דחו את טענות הנתבעת וטענו כי יתרת קרן חובה  עומדת ע"ס של 6,825 ש"ח.